לפני כארבעה חודשים, קמנו כולנו לחדשות קשות, אוהדי מיאמי במיוחד מצאו עצמם עם הראש בין הידיים. לא ייתכן שעונה קסומה כזו, ככל הנראה הטובה ביותר מאז עזיבת לברון, תגדע באמצע לאחר הפסד מביך לשארלוט. אל חשש, הליגה עשתה מאמצים רבים לשוב ולסיים את העונה והנה אנחנו כאן.

אז מה היה לנו?

ובכן, אוהדי ההיט יכולים להיות מאוד מרוצים מהעונה עד כה. מיקום טוב עם יתרון ביתיות בצמרת המזרח הצפופה, יחד עם הצגת יכולת טובה, והכי חשוב, עקבית, לאורך השנה. כמובן שלפרקים, זו אותה מיאמי של העבר. תמיד נחווה את הנפילות מול הקבוצות הקטנות, משחקים שגורמים לך לרצות למרוט את השערות מראשך, אמנם השידור תמיד חותך במהירות לאריק ספולסטרה ומזכיר לכולנו מה זה שיער דליל.

למרות בעיות השיער, אריק ספולסטרה אינו סקפטי. מעטים המאמנים שהיו מצליחים לאגד את חבורת השחקנים שבמיאמי לכדי קבוצה אמיתית ואימתנית. באטלר נחשב לנוכחות מזיקה בחדר ההלבשה, שחקנים צעירים היוו חלק חשוב מהרוטציה כבר מתחילת העונה ושני שחקני מפתח, אנדרה איגודלה וג'יי קרואדר, הגיעו בטרייד באמצע העונה.

כמו תמיד, אריק ספולסטרה התמודד עם כל הבעיות האלו והעמיד מכונה משומנת היטב, כמעט כמו השיער של מאיירס לאונרד. מיאמי לא הפסידו שני משחקים רצופים בכלל עד ה-12 לינואר, קונסיסטנטיות לא אופיינית לקבוצה מסאות' ביץ'.
ההפסקה הלא רצויה, דווקא הגיעה בדיוק בזמן בשבילם. בחודשיים האחרונים של העונה הם נראו קצת חיוורים, הפסידו כמה משחקים חשובים לקבוצות רעות (קליבלנד, מיניסוטה, אטלנטה) וקצת איבדו גובה מתחילת העונה, זמן של מנוחה זה בדיוק מה שהרופא רשם.

לדאבוננו, מה שהרופא לא רשם זה קורונה. שלושה שחקנים משמעותיים ברוטציה של אריק ספולסטרה עדיין לא הגיעו לבועה באורלנדו: דרק ג'ונס ג'וניור, קנדריק נאן, והחשוב ביותר, באם אדביו. בתקווה, הם יקבלו את האישור הרפואי להצטרף לקבוצתם, אולם זהו לא אופטימלי שקואץ' ספו נאלץ להתחיל את האימונים שלו ללא שלושה שחקני מפתח.

על מה נשאר לנו לשחק במשחקי ההכנה?

בפשטות, שמירה על סטטוס קוו. לא סביר שההיט יצליחו לעקוף את הסלטיקס בקרב על המקום השלישי (בוסטון מובילים ב-2.5 משחקים ומחזיקים בשובר השוויון), ואף על פי ששמונת המשחקים של מיאמי הם סטטיסטית הקשים ביותר ביחס לשאר הקבוצה בבועה, סביר להניח שישמרו על המקום הרביעי על פני המתחרות, אינדיאנה ופילדלפיה (למיאמי יתרון של שני משחקים על כל אחת מהן, בנוסף לשני שוברי השוויון הרצויים).

בהינתן והשחקנים שבבידוד לא יורשו לחזור ליריית הפתיחה של המשחקים המקדימים, זה יכול להיות זמן טוב לספולסטרה לנסות כל מיני הרכבים מוזרים כפי שהוא אוהב.

זאת ועוד, המשחקים אכן מתקיימים בפלורידה, אך ללא קהל כידוע. מיאמי הייתה קבוצה בית חזקה מאוד השנה, עם קשיים רבים יותר מחוץ ל-"אמריקן איירליינס ארנה" והקהל הדוחף, מעניין לראות כיצד הם יתנהלו בסיטואציה החלוצית הזו.

מה יהיה בפלייאוף?

הואיל וכל השחקנים יהיו זמינים לרשותו של ספולסטרה כשיגיע יום תחילת הפלייאוף, למיאמי יש סיבות רבות להיות אופטימיים.

כל העונה הם התמודדו מול האריות של המזרח, ועשו זאת היטב.

למשל, לבאקס של השנה אין חולשות רבות, אבל שתי המרכזיות, הסתמכות יתר על המידה על כתפיו של יאניס וחוסר יכולת לעצור את השלשות, נוצלו על ידי ההיט בכל מפגש בין הקבוצות. באם תפקד, כתמיד, כעוגן בצבע שעזר לרסן את הפריק היווני, בתוספת של עזרה ממאגר של פורוורדים הגנתיים מצוינים יאניס נבלם. הקבוצה מעיר הגבינה ללא תמיכה מלאה מהסופרסטאר שלהם, לא עמדו במטרי השלשות של מיאמי.

בוסטון היא גם יריבה מפחידה מאוד, עם הכלים להגיע עד הסוף. בוסטון היו עקביים מאוד גם במשחקי החוץ שלהם (מאזן 20:12 חיובי, בניגוד למיאמי שהעמידו מאזן 14:19 שלילי מחוץ לבית), אבל נפלו לכמה בורות במהלך העונה (שישה הפסדים בשמונה משחקים באמצע ינואר, חמישה הפסדים בתשעת המשחקים האחרונים טרם הפגרה). הלפרקונים יצאו עם ידם על העליונה בשני המפגשים בין שתי הקבוצות הללו העונה, אז תהיו בטוחים שבמקרה והפור ייפול והגורל יזמן פגישה בפלייאוף, ההיט יגיעו עם אש בעיניים.

חשוב גם לציין ששלושת היריבות המשמעותיות האחרות, טורונטו, אינדיאנה ופילדלפיה גם אינם משוכה פשוטה כלל וכלל.

תחזית:

ההיט יעברו את סדרת הסיבוב הראשון נגד אינדי/פילי ב-7 משחקים קשוחים, יגררו גם את הבאקס למשחק להיות או לחדול ושם ייפלו. מילווקי כנראה תגיע יותר רעננה לאחר סיבוב ראשון קליל מול אחת מהנמושות שנשארו, וושינגטון/ברוקלין, לשתיהן חסרים שחקנים קריטיים, וזה יעשה את ההבדל.

בכל מקרה, עונה מהנה ללא ספק.